כלל מימון אשראי צרכני בע"מ נ' זגיר

החלטה

החלטה זו הינה בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות לביצוע שטר חוב אשר הוגש לביצוע כנגד המבקש בסך 7,197.19 ₪.

ביום 3.10.13 התקיים דיון בבקשות, לפני כב' הרשמת קרן כץ, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.

האזהרה בתיק ההוצל"פ נשוא התביעה נמסרה למבקש ביום 7.6.11.

אין חולק כי ההתנגדות נשלחה ע"י המבקש בדואר ביום 26.6.11, התקבלה בלשכת ההוצל"פ ביום 28.6.11, והוחזרה חזרה למבקש בדואר, בשל היותה לא תקנית, בלא שצורף תצלום ת.ז. של המבקש(החייב). בקשת ההתנגדות התקינה הוגשה בסופו של דבר באיחור רק ביום 25.7.11.

בזמנים הרלוונטים עמדה התקופה הקבועה באזהרה להגשת התנגדות על 20 ימים.

הואיל והאזהרה נמסרה למבקש ביום 7.6.11, המועד האחרון להגשת ההתנגדות הינו ביום 27.6.11, כאשר ההתנגדות התקבלה בלשכת ההוצל"פ באיחור של יום אחד, והוחזרה למבקש מטעם טכני בהעדר צירוף תצלום ת.ז.

ע"פ הוראת תקנה 528 לתקסד"א , לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק על המבקש להראות טעם מיוחד, ומשקלם של טעמים אלה יבחן בין היתר גם ביחס למשך האיחור, כאשר ככל שהאיחור קל יותר כך יפחת משקלו של הטעם המיוחד.

במקרה זה אין ספק כי המבקש לא זלזל בסדרי הדין ופעל להגשת בקשת התנגדות טרם שחלף המועד להגשתה, אולם התרשל בכך שלא דאג להגיש ההתנגדות בעצמו בלשכת ההוצל"פ טרם שחלף המועד. יחד עם זאת ההתנגדות הגיעה ללשכת ההוצל"פ באיחור קל ביותר של יום אחד, והוחזרה לשולחה בשל אי תקינות טכנית. ביום 25.7.11,בסמוך לאחר שההתנגדות הוחזרה ע"י לשכת ההוצל"פ למבקש, המבקש הגיש בקשת התנגדות תקינה בצירוף בקשת התנגדות .

בתצהיר התומך בבקשת התנגדות נטען כי שטר החוב נחתם ע"י המבקש, אביו של מר האיל זג'יר, לצורך הבטחת תשלום שכר הלימוד של בנו שנרשם ללימודים במכללת הקידמה הצפונית הכרמיאל (להלן: "המכללה").

המבקש טוען כי לאחר שהמכללה פשטה רגל וסגרה את שעריה, לנוכח כישלון התמורה, ביטל את הוראת הקבע שנתן לצורך תשלום שכר הלימוד.

המבקש טוען בתצהירו, כי בעת שרשם את בנו ללימודים במכללה חתם על הוראת קבע בבנק לתשלום שכר הלימוד למכללה מבלי שידע כי המשיבה מעורבת בענין, ורק לאחר שקיבל מכתב התראה בו נדרש לשלם הפיגור בהחזר ההלוואה, נודע לו על מעורבותה של המשיבה.

המבקש טוען בתצהירו כי המכללה לא הסבירה לו, ולא אזכרה את שמה של המשיבה בכל הקשור לתשלום שכר הלימוד, ובכל ענין אחר.

ב"כ המבקש טוען בסיכומיו כי המבקש נפל קורבן להטעיה מצידה של המשיבה, אשר נעשתה בשיתוף פעולה של המכללה, אשר החתימה את המבקש על מסמכים, לתשלום הוראת קבע, שטר חוב, והסכם הלוואה, מבלי שהודע או הובהר למבקש כי המשיבה מעורבת בהתקשרות, ומבלי שידע או הבין המבקש כי הינו נוטל הלוואה מהמשיבה ומשמעותה של התקשרות זו.

ב"כ המבקש בסיכומיו טען כי יש לראות את המשיבה יחד עם המכללה כגוף אחד ואין לראות במשיבה צד שלישי. כמו כן, טען בסכומיו כי המשיבה לא הוכיחה כי שילמה למכללה את סכום ההלוואה, כאשר ב"כ המשיבה, התנגד בסיכומיו להרחבת חזית של טענות שהועלו בסיכומי ב"כ המבקש.

הואיל וטענות ב"כ המבקש בסיכומיו כי יש לראות במשיבה ובמכללה גוף אחד, וכן הטענה בענין העברת כספי ההלוואה למכללה, לא נטענו בבקשת ההתנגדות, אין להתירן בהיותן הרחבת חזית פסולה.

לאחר שעיינתי בבקשות להארכת מועד וההתנגדות, וכן בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 3.10.13, ובכלל זה סיכומי ב"כ הצדדים באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות הענין יש מקום להארכת המועד ומתן רשות להתגונן בגין טענת ההטעיה.

במקרה זה כפי שקבעתי לעיל, מדובר באיחור קל של יום אחד בהגשת בקשת ההתנגדות בלשכת ההוצל"פ , אשר הוחזרה למבקש אף לנוכח אי תקינות טכנית בשל העדר תצלום תעודת הזהות.

המבקש אינו מכחיש בתצהירו כי חתם על שטר החוב נשוא התביעה, ואף לא על הוראת הקבע ומסמכים נוספים שנחתמו במכללה.

המבקש טוען בבקשת ההתנגדות כי החתמתו על שטר החוב ומסמכי ההלוואה נעשתה בדרך של הטעיה מבלי שידע ו/או הבין כי מעורבת בהתקשרותו לתשלום שכר לימוד למכללה התקשרות נפרדת ועצמאית של לקיחת הלוואה מהמשיבה.